ראשי » בלוג » קרלוס ששון – השפעת הורדת מכסים על הכלכלה הישראלית

קרלוס ששון – השפעת הורדת מכסים על הכלכלה הישראלית

24 בנובמבר 2017 7:53 1,208 תגובות admin

קרלוס ששון – השפעת הורדת מכסים על הכלכלה הישראלית

מבוא

בעקבות הכרזת שר האוצר משה כחלון בחודש אפריל על תכנית " נטו משפחה" ננקטו על ידי משרד האוצר מספר צעדים כדי ליישם תכנית זאת. בין היתר, החליט שר האוצר בשיתוף רשות המיסים לקדם חקיקה לביטול המכס על יבוא נעליים אשר עמד על 12% , ועל בגדים ואביזרי הלבשה לתינוקות אשר עמד על 6%. ביום 20 באפריל 2017 רשות המיסים הודיעה על ביטול המכסים כנ"ל. בנוסף החליטו על ביטול מס הקניה על מכשירים סלולריים מיובאים שעמד על 15% משווי המכשיר, גם על סוללות וכרטיסי sim. המדינה אמורה להפסיד כ-450 מיליון ₪ מהמהלך. יחד עם זאת, יש לזכור כי זה תחום עתיר הברחות, הן על-ידי יבואנים והן על ידי צרכנים שלא מצהירים במסלול האדום בנתב"ג על מכשירים שקנו בחו"ל וכן לא תמיד מצהירים על מהות הקנייה גם בייבוא דרך האינטרנט. כל זאת במטרה להימנע מתשלום מס קנייה ומע"מ. צעד זה אמור להביא לשיפור הרווחה החברתית ולהקטנת הנטל העודף על פי המודלים של התערבות ממשלתית שלמדנו.

רקע

על פי מחקרים שבוצעו במשרד האוצר על ידי המחלקות הכלכליות באגף הכלכלן הראשי ובהתבסס על נתוני המשק והשוואת היקף יבוא הסחורות והמוצרים לישראל ביחס לגודל הכלכלה, מתברר כי הוא נמוך משמעותית בהשוואה בינלאומית. שיעור יבוא הסחורות ביחס לתוצר הנו בישראל 20% לעומת 27% ממוצע ברוב מדינות ה-OECD ואף נמוך יותר אם נפחית את השפעת יבוא היהלומים, ענף קטן יחסית מבחינת תרומתו לכלכלת ישראל אך בהיקף יבוא גדול יחסי.

גם שיעור יבוא המוצרים הסופיים למשקי בית ביחס לסך הוצאת משקי הבית נמוך יחסית.

הגדלת החשיפה ליבוא יכולה להביא להגברת התחרות במשק ועל ידי כך להורדת יוקר המחיה. במקביל ניתן להניח שקיים מתאם שלילי בין חשיפה ליבוא לבין עוני ואי שוויון ( על

פי מחקר שנערך באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, גידול של 1% בפתיחות לסחר חוץ מביא בממוצע לירידה של 0.15% ברמת המחירים היחסית).

גם על פי נתוני ה-OECD, קיים מתאם שלילי בין חשיפה ליבוא לבין עוני ואי שוויון. על פי התרשים להלן, ניתן לראות שככל ששיעור היבוא גבוה יותר, כך שיעור העוני נמוך יותר ( גם ביחס למדד GINI לאי שוויון.)

גורמים לשיעור יבוא נמוך בישראל

חלק מההסבר לשיעור היבוא הנמוך יחסית בישראל הוא הריחוק הגיאוגרפי משותפות הסחר העיקריות שלה, שלא כמו מדינות אירופה השוכנות זו לצד זו. אך ישנם גם חסמים רגולטורים ובירוקרטים המקשים על היבוא. כך למשל על פי מדד DOING BUSINESS של הבנק העולמי, בוצעה השוואה של העלויות הבירוקרטיות בהן כרוך היבוא למדינה במונחי זמן וכסף. נתונים אלה מצביעים על כך כי בישראל עלויות אלה גבוהות ומשמעותיות יותר מאשר במרבית מדינות ה-OECD.

לכן, לאור החשיבות של היבוא להגדלת התחרות במשק, ולאור הריחוק הגיאוגרפי דווקא מתחייב להגביר את המאמצים להסרת חסמים בירוקרטיים.

ניתוח הורדת מכסים ומס קניה

ישראל מדינה קטנה ביחס לשוק העולמי ולכן אין לה השפעה מהותית על המחירים בעולם. במשק הפתוח למסחר בינלאומי, יתקיים יבוא כאשר המחיר העולמי נמוך מהמחיר בשוק המקומי.

מכס ומס קניה הינם מיסים עקיפים, כלומר מיסים המוטלים על מוצרים בניגוד למיסים ישירים אשר מוטלים על העבודה. הצעדים שננקטו על ידי הממשלה בהורדת מכסים בשיעור קבוע, פירושם הקטנת ההתערבות הממשלתית בשוק המוצרים שנזכרו, אשר השפעתם מקבלת ביטוי בהפחתת גביית מיסים והורדת מחירי המוצרים. הורדה זאת תגדיל את עודף הצרכן על פי מה שנראה בתרשים להלן, המורכב מתקבולי המכס של הממשלה, ביטול הנטל העודף והפסד רווחה של היצרנים המקומיים. הניתוח הנו על הורדת מכס על נעליים ובגדים ואביזרי הלבשה לתינוקות.

תרשים 3: השפעת הורדת שיעורי מכס ומס קניה על ביקוש והיצע, כמות ומחיר

נשוב ונדגיש כי הרווחה החברתי עולה שכן הנטל העודף (I,J,M) נעלם. נוצר שיווי משקל חדש בו המחיר יורד והכמות עולה.

יש לזכור עוד כי הממשלה מפסידה את סך גביית המיסים PP,PC,I,J. סכום זה מתחלק כעת בין צרכן ויצרן.

סיכום

למעשה, הצעדים שננקטו על ידי האוצר, תואמים את המלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג) בנושא שיעורי המכס, שכן "הוועדה הגיעה למסקנה שהעלייה הניכרת ביוקר המחייה בעשור האחרון נובעת בין היתר מהיעדר חשיפה לתחרות בינלאומית"